א. טְעִינָה וּפְרִיקָה – הָרוֹאֶה אֶת חַבֵרוֹ הַזָּקוּק לְעֶזְרָה- חַיָּב לַעֲזֹר לוֹ, כְּגוֹן: בִּהַעֲמָסָת (טְעִינָה) הַמַּשָּׁא עַל חֲמוֹרוֹ אוֹ בהוֹרָדַתוֹ (פְּרִיקָה) מִמֶּנּוּ. עֶזְרָה זוֹ הִיא מִצְוָת עָשֶׂה מֵהַתּוֹרָה (דְּבָרִים כ"ב, ד').
ב. לִפְנֵי עִוֵר – אִסּוּר תּוֹרָה שֶל:"לִפְנֵי עִוֵר לֹא תִתֵן מִכְשוֹל" (וַיִקְרַא י"ט, י"ד),פֵּירוּשוֹ: אָסוּר לָתֵת עֵצָה לֹא טוֹבָה אוֹ לְהַכְשִיל אָדָם שֶׁלֹּא בָּקִי בְּעִנְיָן כֹּלְשֶהוּ, אוֹ לְהַכְשִילוֹ בעֲבֵירָה.
ג. מַתָּן בַּסֶּתֶר – נְתִינַת צְדָקָה, כָּךְ שֶׁהַנּוֹתֵן לֹא יוֹדֵעַ לְמִי נְתָנָה וּמְקַבֵּל הַצְּדָקָה לֹא יוֹדֵעַ מִמִּי קִבְּלָהּ.
ד. מַתְּנוֹת עֲנִיִים– 5 מַתָּנוֹת שְצִיוְתָה הַתּוֹרָה לָתֵת לֲעַנִיִים (וַיִקְרָא י"ט,ט'- י'), וְהֵן: בְּכֶּרֶם- פֶּרֶט עוֹלְלוֹת וְשִׁכְחָה, בַּתְּבוּאָה- לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה וּבַאִילָנוֹת-שִׁכְחָה וּפֵאָה.
ה. פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים – מִצְוָה גְּדוֹלָה וְחֲשוּבָה לְשַׁחְרֵר שְׁבוּיִים יְהוּדִים מִדֵּי שוֹבֵיהֶם הַגּוֹיִים. אֲסוּר לְשַׁלֵּם יוֹתֵר מֵעֵרֶךְ הַשְּׁבוּיִים, כְּדֵי שֶׁהַגּוֹיִים לֹא יֵשְׁבוּ יְהוּדִים וְיִדְרְשׁוּ בְּעַד שִחְרוּרַם כֶּסֶף רָב.
ו. רֵכִילוּת – אָסוּר לְהַעֲבִיר יְדִיעוֹת מֵאָדָם לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי לְהַזִּיק, וַאֲפִלּוּ שֶׁהֵן אֱמֶת, כְּרוֹכֵל הַקּוֹנֶה סְחוֹרָה מִזֶּה וּמֹוכְרָה לַזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר:"לא תֵּלֵךְ רַכִיל בּעַמֶךְ" (וְיִקְרָא י"ט, ט"ז).
ח.עַל נִסִים – תְּפִלָּה קְצָרָה הַנֶּאֱמֶרֶת בַּחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה-בְּ"בִּרְכַּת הַהוֹדָאָה", וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן- בְּ"בִּרְכַּת הָאָרֶץ
ט. מהדרין מן המהדרין – מעיקר הדין מספיק שרק אחד מבני הבית ידליק בכל יום מימי החנוכה נר אחד. המהדרין נהגו שכל אחד מבני הבית הדליק בכל יום נר אחד. והמהדרין (יותר) מן המהדרין נוהגים, שכל בני הבית מדליקים בכל יום כמספרו של אותו היום, כגון: ביום השביעי – 7 נרות. כך נוהגים בני אשכנז, בני עדות המזרח נוהגים שרק בעל הבית מדליק כך.
ד. מוסיף והולך – בכל יום מדליקים נר נוסף כמספר הימים הנכנסים (כדעת בית הלל), כלומר: ביום השני – 2 נרות, ביום השלישי – 3 נרות, וכך הלאה.
ה. פרסום הנס- את מצוות נר חנוכה כיוונו מתקניה לפרסום הנס שאירע בחנוכה, או בכינוי הארמי פרסומי ניסא. פרטי המצווה ותנאיה מכוונים אל מטרה זו – הדלקת נר המאיר כלפי רשות הרבים באור בהיר אך מובחן, ובשעות בהן מצויים אנשים ברחוב.
