א. הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח – אוֹסֵף שֶׁל קְטַעִים מֵהַמִּקְרָא, מֵהַמִּדְרָשׁ וְהַגְּמָרָא, תְּפִלּוֹת וּפִיּוּטִים הַנֶּאֱמָרִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר. הִיא נִקְרֶאת כָּךְ עַל פִּי הַמִצְוָה שֶׁל: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" ( שְׁמוֹת י"ג, ה')- לְסַפֵּר לַבָּנִים עַל הַנִּסִים שֶׁעָשָׂה הקב"ה לַאֲבוֹתֵינוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם.
ב. אַרְבַּע כּוֹסוֹת – חֲזַ"ל תִּקְּנוּ לִשְׁתוֹת 4 כּוֹסוֹת יַיִן בְּלֵיל הַסֵּדֶר, כְּנֶגֶד 4 לְשׁוֹנוֹת הַגְּאֻלָּה: "וְהוֹצֵאתִי", "וְהִצַלְתִי", "וְגָאַלְתִּי", "וְלָקַחְתִּי" (שְׁמוֹת ו', ו') (וְיֵשׁ לְכָךְ טְעַמִים נוֹסָפִים). אֶת הַיַּיִן יֵשׁ לִשְׁתוֹת בְּהַסַבָה לִשְׂמֹאל
ג. אַרְבַּע קֻשִׁיּוֹת – 4 שְׁאֵלוֹת שֶׁשּׁוֹאֵל הַבֵּן אֶת אָבִיו בְּלֵיל הַסֵּדֶר, בַּקֶּטַע "מַה נִּשְׁתַּנָּה" בִּפְּתִיחַת הַהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח.
ד. אֲפִיקוֹמָן – כַּזַיִת מַצָּה הַנֵאֵכַל בְּסוֹף סְעֻדַּת לֵיל הַסֵּדֶר, זֶכֶר לֶקָּרְבָּן הַפֶּסַח שֶׁהָיָה נְאֱכַל עַל הַשוֹבָע. אַחֲרָיו לֹא אָכְלוּ יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁטָּעֲמוֹ יִשָּׁאֵר בְּפִי הַמְסוּבִּים. בַּעַל הַבַּיִת חוֹצֶה אֶת הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית (מִבֵּין שְׁלשֶׁת הַמַּצּוֹת שֶׁנָּהוּג לֶאֱכֹל בְּלֵיל הַסֵּדֶר), וְאֶת חֶלְקָה הַגָּדוֹל הוּא מַטְמִין לַאֲפִיקוֹמָן. דָּבָר זֶה נוֹעָד כְּדֵי לְסַקְרֵן אֶת הַיְּלָדִים וּלְהַשְאִירַם עֵרִים (זוֹ מִלָּה בִּיְוָונִית, שְפֵּירוּשָה – הוֹצִיאוּ אֶת מִינֵי הַמְּתִיקָה וְקִנּוּחַ הַסְּעֻדָּה
ה. בְּדִיקַת חָמֵץ וּבִיעוּרוֹ – בְּלֵיל י"ד בַּנִּיסָן חוֹבָה לִבְדוֹק אֶת כֹּל הַבַּיִת לְאוֹר הַנֵּר וְלֶאֱסֹף אֶת כֹּל הַחָמֵץ שֶׁנִּשְׁאָר בַּבַּיִת. לְאַחַר הַבְּדִיקָה יֵשׁ לְבַטֵּל אֶת הֶחָמֵץ שֶׁלֹּא יָדוּעַ אִם הוּא קַיָּם בַּבַּיִת, עַל יְדֵי אֲמִירַת נוֹסַח מְיֻחָד. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, יֵשׁלְבַעֵר אֶת הֶחָמֵץ שֶׁנִּשְׁאָר לְאַחֲר הַבְּדִיקָה, עַל יְדֵי שְרֵיפָתוֹ בָּאֵשׁ, עַד סוֹף הַשָׁעָה הַחֲמִישִׁית. לְאַחַר הַשְּׂרֵפָה יֵשׁ לְבַטֵּל שׁוּב אֶת הַחָמֵץ, שֶׁמָּא נָפְלָה חֲתִיכָה מֵהַחָמֵץ שֶׁנִּשְׁאָר, וְהִיא תִּתְגַּלֶה בְּפֶסַח (בְּעֶרֶב פֶּסַח מוּתָר לֶאֱכֹל חָמֵץ עַד סוֹף הַשָּׁעָה הָרְבִיעִית (זְמַנִּית)).
ו. הַגְעֲלָת כֵּלִים – הַכְשָׁרַת כְּלִי מְגִיעוּלוֹ (אִסּוּר שֶׁנִּבְלַע בּוֹ) בְּאוֹתָה צוּרָה בָּהּ בִּשְּׁלוּ בּוֹ, כְּגוֹן: הַכְנַסָתוֹ לִכְלִי עִם מַיִם רוֹתְחִים אוֹ לִיבּוּנוֹ בָּאֵשׁ, כִּי "כְּבּוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ". הֲלָכוֹת אֵלּוּ נִלְמָדוֹת מִמִּלְחֶמֶת מִדְיָּן (בַּמִּדְבָּר ל"א, כ"ב- כ"ג). יֵשׁ לְהַגְעִיל כֵּלִים כַּאֲשֶׁר: א. כְּלִי בְּשָרִי בָּלַע מַאֲכָל חָלָבִי, אוֹ לְהֵיפֶךְ. ב. כְּלִי חָמֵץ שֶׁרוֹצִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּפֶסַח. ג. כְּלִי חָדָשׁ שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁמָּרְחוּ עָלָיו שֶׁמֶן טָמֵא כְּדֵי לְהַבְרִיקוֹ.
ז. מְכִירַת חָמֵץ – מִי שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ חָמֵץ לִפְנֵי הַפֶּסַח, וְהוּא חָס עַל מָמוֹנוֹ, יֵשׁ בְּאֵפְשָרוּתוֹ לִמְכֹּר חָמֵץ זֶה לְגוֹי, וְלִקְנוֹתוֹ בַּחֲזָרָה לְאַחַר הַפֶּסַח.
כַּיוֹם נָהוּג, שֶׁכֹּל הַמְּעֻנְיָן לִמְכֹּר חָמֵץ– חוֹתֵם עַל "שְׁטָר הַרְשָׁאָה", הַמְּמַנֶּה אֶת הָרַב לִמְכֹּר אֶת חֱמְצוֹ, לְצֹרֶךְ זֶה עָלָיו לַעֲשוֹת קִנְיָין סוּדָר עַל יְדֵי הַגְבָּהָת חֶפֶץ כָּלְשֶׁהוּ.
ט. כּוֹס שֶׁל אֱלִיָהוּ – כּוֹס יַיִן שֶׁנָּהוּג לִמְזֹג לִכְבוֹד אֱלִיָהוּ הַנָּבִיא בְּלֵיל הַסֵדֶר,לִפְנֵי אַמִירַת "שְׁפֹך חֲמַתְךָ", כְּרֶמֶז לְכָךְ שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים וּמְחַכִּים לְבִיאַת הַגּוֹאֵל. יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶכּוֹס זוֹ הִיא הַכּוֹס הַחֲמִישִׁית- כְּנֶגֶד "הֵבֵאתִי"- שֶׁיֵּשׁ סָפֵק אִם צָרִיךְ לִשְתוֹת, וְאֱלִיָהוּ יִפְתֹר סָפֵק זֶה
י. מַצָּה שְׁמוּרָה – מַצָּה שֶנֵאֱפְתָה מִקֶּמַח שֶׁנִּשְׁמַר מִכֹּל מַגָּע עִם מַיִם מִשְּׁעַת קְצִירַת הַחִטִּים (וְיֵשׁ הַנּוֹהֲגִים מִשְּׁעַת טְחִינַת הַקֶּמַח). נָהוּג לָקַחַת מַצּוֹת אֵלּוּ לְקִיּוּם מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה בְּלֵיל הַסֵּדֶר.
י"א שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח – כ"א בְּנִיסָן– הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג פֶּסַח. עַל פִּי הַמָּסֹרֶת בְּיוֹם זֶה טָבְעוּ הַמִּצְרִיִים בְּיָם סוּף. כַּיוֹם נָהוּג לְקַיֵּם תִּקּוּן וְלִמּוּד תּוֹרֶה בְּלַיְלָה זֶה, וְלוֹמַר אֶת "שִׁירַת הַיָּם" (שְׁמוֹת ט"ו). יוֹם זֶה הוּא יוֹם טוֹב אַךְ אֵין הוּא חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לָכֵן אֵין אוֹמְרִים בּוֹ "שֶׁהֶחָייֵנוּ". בַּתּוֹרָה יוֹם זֶה מְכוּנֶה – "עֲצֶרֶת" (דְּבָרִים ט"ז,ח').
י"ב סְפִירַת עֹמֶר – מִצְוָה מֵהַתּוֹרָה לִסְפֹּר 49 יוֹם, מִלֵּיל ט"ז בְּנִיסָן – יוֹם הֲנָפַת הָעֹמֶר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ– וְעַד חַג הַשָּׁבוּעוֹת (וְיִקְרָא כ"ג, ט"ו-ט"ז). הַיּוֹם נָהוּג לִסְפֹּר אֶת סְפִירַת הָעֹמֶר לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית כְּזֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ. בְּיָּמִים אֵלּוּ נוֹהֲגִים בְּמִנְהָגֵי אֲבֵלוּת שׁוֹנִים עַל תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁמֵּתוּ בִּתְקוּפָה זוֹ.
