א. שִבְעַת הַמִּינִים – חִטָּה, שְׂעוֹרָה, גֶּפֶן, תְּאֵנָה, רִמּוֹן, זַיִת וּדְבַשׁ (תְּמָרִים, בְּשִׁבְעָה מִינִים אֵלּוּ נִשְתָבְּחָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (דְּבָרִים ח',ח').
ב. ט"ו בִּשְׁבָט – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת. תַּאֲרִיךְ זֶה קוֹבֵעַ אֶת הַשָּׁנִים לְעִנְיָן תְּרוּמוֹת וּמַעֲשְׂרוֹת וְעָרְלָה. נָהוּג לֶאֱכֹל בְּיוֹם זֶה מֵהַפֵּירוֹת שֶנִשְתָבְּחָה
בַּהֵם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (וְלַטָעַת עֵצִים).
ג. שַׁבָּת שִׁירָה – שַׁבָּת (לָרֹב לִפְנֵי ט"ו בִּשְׁבָט) בָּהּ קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה אֶת "שִׁירַת הַיָּם" (שְׁמוֹת ט"ו).
ד. בִּקוּר חוֹלִים – מִצְוָה גְּדוֹלָה לְבַקֵּר אָדָם חוֹלֶה ,לְסַיַּע לוֹ כְּכָל הַנִדְרַש לְהִתְפַּלֵּל לְהַחְלָמַתוֹ וּלְבָרְכוֹ בִּרְפוּאָה שְׁלֵמָה. מִצְוָה זוֹ כְּלוּלָה בְּמִצְוָות:"וְאֲהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ " [וַיִקְרָא י"ט, י"ח], וְהִיא מֵהַדְּבָרִים
שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל פֵּירוֹתֶיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶה , וְהַקֶרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא
ה. גְּמִילוּת חֲסָדִים – אַחַת מִן הַמִּדּוֹת הַנַעֲלוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. הִיא כּוֹלֶלֶת כָּל עֶזְרָה שֶׁיָּכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת בְּגוּפוֹ וּבְמָמוֹנוֹ עִם הַחַיִּים וְכֵן עִם הַמֵּתִים.
ו. הַשַּׁבַת אֲבֵדָה – מצוות עֲשֵׂה מֵהַתּוֹרָה (דְּבָרִים כ"ב, א') עַל כֹּל מִי שֶׁמָּצָא אֲבֵדָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סִימָנִים-לְהַכְרִיז עָלֶיהָ וּלְהַחֲזִירָה לִבְעָלֶיהָ.
ז. כִּבּוּד אָב וַאֵם – הַדִיבֵּר הַחֲמִישִׁי בֲּעֲשֶרֶת הַדִּבְּרוֹת. הַמְּקַיֵּם מִצְוָה זוֹ זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת יָמִים (שְׁמוֹת כ',י"ב).חייב כָּל אֶחָד לְכַבֵּד אֶת הוֹרַיו כָּרָאוּי, לִירֹא מֵהֶם, וְלִגְמוֹל לָהֶם עַל כָּל טוֹב שֶׁעָשׂוּ לְמַעֲנוֹ.
ח. לָשׁוֹן הָרַע – אָסוּר מֵהַתּוֹרָה לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל אָדָם- וַאֲפִלּוּ אִם אֵלּוּ דִּבְרֵי אֱמֶת-אוֹ לוֹמַר עָלָיו דְּבָרִים הַעָלוּלִים לִגְרֹם לוֹ נֵזֶק (וְיִקְרָא י"ט, ט"ז).
"אָבָק לָשׁוֹן הָרַע" – דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ לָשׁוֹן הָרַע מַמָּשׁ, אוֹ דִּבּוּר שֶׁיָּכוֹל לִגְרֹם לַשוֹמְעִים לְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע אוֹ גְנוּת, כְּגוֹן: הַמְּסַפֵּר דִּבְרֵי שֶׁבַח עַל אָדָם בִּפְנֵי שוֹנְאָיו. אִסּוּר זֶה הוּא מִדְרַבָּנָן.
ט. רֵכִילוּת – אָסוּר לְהַעֲבִיר יְדִיעוֹת מֵאָדָם לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי לְהַזִּיק, וַאֲפִלּוּ שֶׁהֵן אֱמֶת, כְּרוֹכֵל הַקּוֹנֶה סְחוֹרָה מִזֶּה וּמֹוכְרָה לַזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר:"לא תֵּלֵךְ רַכִיל בּעַמֶךְ" (וְיִקְרָא י"ט, ט"ז).
